מסתבר שאתמול נרשמה שעה של בהלה רבתי בקרב בעלי הסמארטפונים. אפליקציית ווטסאפ קרסה והעולם נכנס לסחרור רגעי. ואני? אני בכלל לא ידעתי. יכול להיות שגם אתם לא הייתם יודעים, לולי נכנסתם לפייסבוק וראיתם עשרות סטטוסים של חברים בנושא. העניין הוא שאני לא שמתי לב עד עכשיו: בוקר יום חמישי, בשעה 10:13, אחרי שהגעתי לעבודה, טיפלתי במשימות החשובות של הבוקר ונכנסתי לפייסבוק (במחשב של העבודה) כדי לטפל בעוד כמה לקוחות.
מה אני רוצה לומר? שמאז שנשבר לי הסמארטפון בשבוע שעבר, אני אולי מסתובב בחוסר אונים, לא תמיד מזהה מי מתקשר אליי ואין לי אפשרות להשיב למיילים ולטפל במטלות חצי-חשובות, אבל אני חושב שזה עושה לי טוב. הבוקר, כשגיליתי עד כמה אני מנותק, נדהמתי. לא חשבתי שאצליח להתגבר על זה, והנה זה קורה ואני מתחיל להתנתק ועדיין מרגיש טוב. טוב מאוד.
אמשיך לעדכן.
2 תגובות
חזק ואמץ!! מתפללים בשבילך שתחזיק מעמד ולא תרצה בכלל לחזור לבור הזה של ההתמכרות…
תמשיך לחזק אותנו!!
אוהבת את הסדרה הזאת 🙂