מדיה • ו' אלול תש"ע
הפוסט נכתב ב: ה' באלול ה'תש"ע (15/08/2010) בשעה: 20:41 ע"י: חוצניקהכותרות • תקציבים חדשים ותזוזות בענף • ענף יחסי הציבור בעליה מתמדת • המצעד החרדי, לומדים לקרוא ורואים עולם • הקליקו כאן למדור המלא
הכותרות • תקציבים חדשים ותזוזות בענף • ענף יחסי הציבור בעליה מתמדת • המצעד החרדי, לומדים לקרוא ורואים עולם • הקליקו כאן למדור המלא
פוסט אורח (תגובה לטור של נוחעם) מאת קובי סלע
שיחת הטלפון המנומסת, לא ממש נפלה על אוזניים חפצות. זה קרה שלוש דקות אחרי ששיגרתי ידיעת יחסי ציבור, "לקוח חדש" הייתה הכותרת הסמי חגיגית.
"תשמע", התפתל הקול בחוסר נוחות, "לא שמעת ממני, כמובן, אבל למרות שהידיעה ששלחת מאוד מעניינת אותנו כי בדיוק עכשיו אנחנו מכינים כתבה מקיפה בנושא ואולי נשתמש דווקא בתמונות שצרפת, חשוב ש… זאת אומרת… כדאי.. ש.. תדבר עם מחלקת השיווק", היא לחשה וכמעט נחנקה.
על מה? שאלתי בתמימות מעושה (ומאוסה גם), אני מספק יחסי ציבור, איני משרד פרסום ואת בהחלט יודעת את זה, לא?
"נכון", היא ניסתה לחזור לנשום בכוחות עצמה, "רק שאם זה לא מתואם עם השיווק, אסור לי להכניס את הידיעה…".
את עיתונאית? שאלתי בחוסר נימוס.
"כן", היא ענתה בגאווה גדולה. "יש לי אפילו תעודת עיתונאי כבר הרבה שנים… אבל אתה יודע, היום זה לא משנה בכלל. כי אם השיווק לא מסכים, אין ערך לידיעה ולא משנה כמה היא חשובה. מצטערת" – היא חתרה לסיים את השיחה הלא נוחה בעליל – "אז אני מבינה שאתה לא מסכים שנשתמש בתמונה ששלחת?"
הבטחנו לכם את נוחעם כאן בפאשקעוויל. הוא עדיין מחמם מנועים וזה לא מונע מאיתנו לפרסם כאן טור שלו, שראה אור עולם במגזין 'פרוג'. אומנם הוא קצת ארוך, אבל זה רק עד שיכין את הפוסט הבא שלו, ספיישל פור פאשקעוויל, קצר ומעניין.
אתה חושב שבעוד עשור העולם היחצני יישאר כמו שהוא נראה היום? אתה טועה טעות מרה. נוחעם ברזעסקי מזהיר אותך כבר עכשיו

שלום רב.
לפני שאתה מצטייד בשלושה 'ביפרים', בארבעה טלפונים ניידים וב'בלקברי' אחד, בדרך לכבוש את הכסא הרם של היחצן העתידי, יש לי משהו ללחוש לך.
בעוד עשור זה יהיה שולי. כל זה לא ידבר אל החבר'ה. הם יבקשו מקצועיות, הברקה ובעיקר, שקיפות.
עשר שנים זה המון. אם ניקח את הצעדים שצעדנו בעשור שעבר, נראה שכל עולם הפרסום זז ממקומו. אם עד הנה משרדי הפרסום המובילים במגזר החרדי שיבצו כישרונות מבחוץ, מהמגזר הכללי, ממחסור בכוח אדם מקצועי במגזר החרדי – אם זה במשבצת התקציבאי והפלנר ואם במשבצת הקופירייטר והארט-דירקטור – הרי שבמשך העשור נפתחו בזה אחר זה מגמות מקצועיות ללימודי פרסום ושיווק המותאמות למגזר. אט-אט, בשלהי העשור אנו נחשפים למשרדי פרסום בינוניים, המורכבים ממסד ועד טפחות על טהרת הכישרון החרדי המבריק, תוצרת בית.
מה שהחלו לזרוע בעשור שחלף ביעף, יקצרו בתחילת העשור העומד לפתחנו. הכול הולך להתמקצע, הרף רק יגבה מעלה-מעלה והשמים הם הגבול למוח החרדי היצירתי.
לצד החלוקה הברורה ברוב חלקי הפאזל המרכיבים את משרד הפרסום, הרי במשבצת יחסי הציבור לא נעזרו ב'כישרונות' מהמגזר הכללי, מאחר ויחצן אמור להיות מחובר למד-לחץ-הדם האיצקוביצ'אי ולנשום את סמטאות 'מאה שערים'.
בעשור הבא, נרגיש את השינוי הגדול גם בתחום הזה. משרדי הפרסום יציבו רף גבוה, קשה להשגה, במחלקת יחסי הציבור, מאחר וגם את התחום הזה יתבקשו פרחי הפרסום ללמוד, כפי שבמגזר הכללי לומדים לעומק. אם נתמצת: נגמרו התירוצים.
קיבלנו מייל שערורייתי ביום חמישי האחרון, וכך לשונו: "אוויס מפרסמת היום ידיעה בעיתון משפחה על מוצר מיוחד למגזר החרדי דתי, השכרת רכב לטווח קצר מ-16.30 אחה"צ עד למחרת בשעה 9, במחיר מוזל. עוד כתוב שם שזה מתאים במיוחד ללקוחות הזקוקים לרכב כדי להשתתף בשמחות וכו'. הרעיון הוא נפלא, המוצר מצוין אבל כשהתקשרתי לברר על זה אמרו לי בסניף שמדובר רק בסניפים, שים לב!: באר שבע, טבריה, חיפה, מגדל העמק ונהריה…!!". כבלוגר הדבק במשימתו, לא התעצלתי והרמתי טלפון למרכז ההזמנות של אויס. לאחר כמה שניות של מבוך טלפוני קליל, הגעתי אל פקיד ההזמנות.
- שלום, ראיתי בעיתון מבצע מיוחד שלכם בו אפשר להזמין רכב משעות אחה"צ ועד הבוקר במחיר מוזל.
- נכון, יש משהו שנקרא מבצע חתונה, אתה שייך למגזר החרדי?
- כן…
- מאיפה אתה רוצה להוציא את הרכב?
- מירושלים, סניף רוממה
- אוקי, אני בודק מה יש… איזה רכב אתה מעוניין להוציא?
- אני צריך רכב פשוט 1600
- הממ, מאיזה סניף אמרת שאתה רוצה את הרכב?
- מסניף רוממה בירושלים
- אני מה זה מצטער, אבל עכשיו אני רואה שהמבצע רק בסניפים מסויימים: באר שבע, טבריה, מגדל העמק, טבריה ונהריה.
- הופס, חבל אבל אני צריך את זה או מבני ברק או מירושלים.
- מצטער, אולי אתה מעוניין ברכב רגיל? יש לנו מחירים מיוחדים עבור המגזר החרדי
- הממ, לא תודה
- אוקי, שיהיה לך יום טוב
- גם לך
מישהו פה צוחק עלינו. או חברת אוויס שעשתה מבצע עלק למגזר החרדי, או מחלקת היח"צ בגל אורן שלקחה מבצע משולי הפריפריה והפכה אותו להודעת יח"צ מושלמת עבור "המגזר החרדי".
עדכון: מסתבר שמחלקת היח"צ של גל אורן מגיבה מיידית. הם תולים את האשמה בעיתונים שחתכו את הקומוניקט (לא רק משפחה) ושלחו לנו כהוכחה את הקומוניקט המקורי, בו נכתב בסופו: "בשלב זה המבצע מוגבל לסניפים נבחרים בלבד: באר-שבע, טבריה, חיפה, נהריה ומגדל העמק". אז הדיון שלנו הוא, איך זה שחותכים קומוניקטים בלי שאנשי היח"צ יודעים מה נכנס ומה לא. האם מן הראוי היה לעדכן אותם כדי למנוע תקלות כאלה? אולי במערכות העיתונים צריכים לגלות חמלה ולחתוך קטעים פחות רלוונטים? ואולי אנשי היח"צ צריכים להפנים ששמונים מילה זה לא מאה עשרים ושתיים?
באוירה נעימה וחביבה מהדורת ליל שישי מספר 5IVE יוצאת לדרך ויז'ואלית מתמיד. מתחילים.
השבוע יש כמה טוקבקים מדהימים, לצערינו הם דווקא לכיוון השלילי. אל תצפו לקישורים.
השבוע היו חביבים, לא משו שנתן לנו נוק אאוט. מקסימה-סנו וגלידות שטראוס אהבנו יותר.




תדהמה בקול ברמה
נרשמים ללומדה
ההרשמה לקורס "ניהול הפרסום" החלה לאחרונה וקופי-טסט בוצע לעשרה נרשמים, מהם עברו את המבחן ארבעה בלבד. הבאנרים כאן בשטיבל חייבים להביא עוד כמה עשרות נרשמים. אתם יודעים מה, לפחות אחד.
ברכות מאליפות:
חוגגים יומולדת השבוע:
ובנימה אופטימית זו, אנו נעזוב אתכם כעת למנת הצ'ולנט השבועית.
א'גוטן שאבעס!
אנחנו בד"כ לא מעלים הודעות לעיתונות, יח"צ ושאר ירקות, רק אם זה ממש, אבל ממש מעניין אותנו. כיון שאנו מעודדים כל מה שקשור להתמקצעות הענף עליו אנו יושבים, מצאנו לנכון להביא לגולשות שביניכן את המידע הבא:
מזה תקופה שמיטב הכותבות במגזר, בנוסף לאלו המבקשות להתמקצע ולהמנות עליהן, מתכנסות בצוותא בסדנאות מקצועיות ומעשירות, המקנות להן ידע רב בתחום עיסוקן. היוזמה היא פרי הגותן של הכותבות הותיקות חיה ינקלביץ ('בתוך המשפחה') וטובי וינברג, הלא היא א. טיב מהמודיע. על ההפקה- רחלי סורסקי, עיתונאית ועורכת.

הסדנאות מתאפיינות בקשת נרחבת של משתתפות. באווירה נינוחה, סביב שולחן ערוך בכיבוד קל, ישובות צעירות כמנוסות, ידועות כנעלמות תחת שמות עט. כותבות המודיע ישבו בצוותא עם עמיתותיהן לבית המבשר, עולם החסידות שגר נציגות, וכן גם זרקור, יתד ומשפחה. סביב לשולחן נרקמים קשרים מקצועיים בין קולגות. יודעות דבר טוענות כי תועלת הקשרים הללו אינה פחותה מן התועלת המופקת בעקבות ההאזנה למרצה. הסדנה מועברת על ידי הבולטים והמוכשרים שבכותבים, והמוזמנות אליה משתייכות לקהל יעד ספציפי הקשור בתחום ההתמחות.
מתוכננות סדנאות נוספות ומפתיעות, שכקודמותיהן, תתאפיינה אף הן במקצועיות נטולת פשרות. איננו שוקטות על השמרים, וברצוננו להעניק למשתתפות חוויה מיטבית וארגז כלים גדוש ומעשיר. המעוניינות להצטרף לקבוצות, מוזמנות ליצור עמנו קשר באמצעות המייל: arba1234@gmail.com
בהצלחה!
כותרות השבוע: • 'פולו אפ' לא ברור על יחסי ציבור. באמת הגיע הזמן לתת כבוד לחלק התחתון של הקו? • ניקול והמדבקות: עוד רעיון מקורי מתחת לקו • רכבת ישראל מנסה להילחם בגנבים. קמפיין תחבורה מפוקשש • והילה גנני שילה, מנהלת הפרסום של 'פאפאיה' מסבירה את הקונספט החדש • והמדורים הקבועים – 'שמץ של מושג' ו'צא ולמד'. קריאה מהנה.
קליק כאן לPDF המלא

מסתבר כי מישהו שם למעלה נענה לבקשתנו מהפוסט הקודם והפעם אנחנו שמחים להביא לכם את המגזין חדש החודש 2 לחודש שבט מבית 'המבשר' היישר מתיבת האימייל שלנו. והפעם מתארחים במגזין: פרסום דמיון מפרגנים לפרסום מימד על קמפיין גבינות מולר, שניאור רוזן תקציבאי יח"צ בפרסום אפיקים מספר על עצמו בפינת כרטיס הביקור, דנה בריל מנכ"ל בולטון פוטנציאל בראיון אופטימי ועוד כמה מאמרים עסקיים מעניינים.
ברכות לשימע'ן ברייטקוף או כמו שאתם מכירים אותו 'שי אייזנברג' עורך החדשות באתר חדרי חרדים טרום החרם, על המינוי החדש כדובר הרשמי של ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה. בהצלחה!
סיכום עשור בפרסום החרדי מאת: נתי טוקר
"נתי, אתה בבית? יש לי חבילה בשבילך. אני מניח ליד הדלת".
"תשמע, שלחתי לך בדואר כרטיס זוגי לקורוסין. קיבלת? סתם, לפנק אותך".
"תשמע, אני צריך מישהו שיעזור לי עם היח"צ. לכתוב וזה. אתה יכול לעשות מזה כסף טוב. בוא נקבע פגישה".
"נו, אל תהיה נודניק. איך אני מעבירה לך את החבילה? זה לקוח חדש שלנו, ואני צריכה את העזרה שלך".
"נתי, לא כדאי לך לפספס את מסיבת העיתונים. יהיה שם מתנה שווה".
"הלו? נתי? שמרתי לך את המתנה ממסיבת העיתונאים. למה לא לקחת? אני מוציאה לך שליח".
—
מי שמתעסק בתחומי הפרסום והעיתונות מכיר את המשפטים האלה היטב. הפרסומאים החרדיים והיח"צנים חלקלקי הלשון קונים את העיתונאים החרדיים בנזיד עדשים, ואיך לומר בעדינות, גורמים להם להידרדר תמורת אתנן.
אם להודות על האמת, נחמד לקבל מתנות. בשלבים הראשוניים של עבודתי, כשכולם עטו על השקיות במסיבות העיתונאים ("ותביא עוד אחד בשביל העוזרת שלי"), גם אני לקחתי חלק בחגיגה. אבל כיום, במבט מרחוק, זה נראה רע, ומרגיש עוד יותר רע.
זכות הקיום היחידה של עיתונאי היא כמשרת ציבור. תפקידו לדאוג לאינטרס של הקורא שלו, ולא של בעל המאה. אסור לו לאפשר לאחרים לשבות את לבו ולהסיט אותו ממטרתו האמיתית. אני שמח ומאושר שלמדתי את הכללים הברורים האלה במקום עבודתי כיום, TheMarker.
אבל עזבו אתכם ממילים גבוהות על מטרתו הנעלה של העיתונאי. מי ששאל את עצמו מדוע הפרסום החרדי דורך במקום ולא מציג איזו פריצת דרך קריאייטיבית, קיבל את התשובה. מיטב המוחות עסוקים בלפתות את העיתונאים בשווה פרוטה, במקום לאמץ את מוחם ולמצוא דרכים יצירתיות לסיקור אוהד.
התוצאה הקשה יותר מבחינת עולם הפרסום החרדי היא סטגנציה, עמידה במקום, חוסר השראה. כל קמפיין השקה עובד לפי אותם כללים – רק תחליפו את שם המותג: הזמנה מעוצבת למסיבת עיתונאים, מתנה "שווה", קומוניקט – ויוצאים לדרך.
בעוד בפרסום הכללי כבר למדו דבר או שניים איך יוצרים באזז אמיתי בלי שוחד, בפרסום החרדי תקועים מאחור. המצב הזה הוא זה שגורם לכך שהפרסום החרדי ב-2009 לא הציג אף התקדמות, אף תחכום, אף פרסומת שתיזכר לדורות.
בעצם, יש דווקא קמפיין אחד שהיה גורף את הקטטוס, האפי הגארד פרי ואפילו את הפוליצר: הקמפיין נגד האינטרנט החרדי. ככה יוצרים קמפיין מנצח.