השנה, תרצ"א. העיר, ביאלסטוק עיר המוסר.

ראש הישיבה רכון על הסטנדר, ובקול זעוף הוא מייסר את הצעירים בשבט מוסר. השומעים, הם כבר רגילים לטון המייסר, עד אשר היו מנחשים את המשכם של משפטי ה"אוי". אט-אט נהפך הדבר לזילות, כאשר התחיל בעל-המוסר ב"חס…" מלמלו כל שומעיו בקול-זבובי "וחלילה". כאשר החל ב"ס'איז ממעש…" ידעו כולם למלמל "סכונעס נפשות!". וכדרכו של עולם, מנגינת המוסר בעולם התורה, התחלפה במנגינה מתוקה של אהבת התורה על לומדיה, מתיקותה ודבשה. ההלקאה נהפכה להיסטוריה.

היה שם נער אחד, אשר פזל לשוליים, ונסחף עם רכבת הקידמה. באזניו אמנם המשיכו הגערות הביאלסטוקיות לשבור הדציבלים הפנימיים, הגם שבדרכיו המעוקלים הלך, ושכח צור מחצבתו, עד אשר נסחף לארץ ישראל. קם לו בבוקר, מסובב עם שלושה ילדים בלתי-בגירים, ושאל את אשר כולנו שואלים במנגינה זהה: 'הארץ טובה ונחמדה, אך כסף מנלן'. לפתע נגלתה לעיניו, 'מודעת דרושים': "אם הכישרון מדגדג לך בידיים, ואתה בעל רקע דתי מוכח, לפ"מ מחפש בדיוק אותך".

האשכנזים האליטיסטים ממעוזי הקיבוצים שסובבו אותו בלפ"מ, סמכו ידיהם על ראשו, וידעו כי בעל-המוסר מביאלסטוק ידע לכוון בול אל לב ליבו של כל חרד, קטון וגדול. ומה שמחו לראות, אשר הטקסטים אשר הלז ממציא, מחניקים כל-כך, ומציירים במדויק את הקריקטורה איתה הם פותחים את הבוקר היומי. הנה זהו החרדי השחור, אשר רק צרחות, איומים עילגים וכמה פסוקים, ימנעו ממנו לא להטביע את עצמו "חס וחלילה". הרי ברור שאם לא יזכירו לו את ה"אין סומכין על הנס", הוא תיכף יגיד 'שמע ישראל', יתעטף בטלית או בתכריכין, ויקפוץ אל המים בזעקה: "אני נחשון, אני בן עמינדב".

ואני עומד לי על חופה הנפרד של אשדוד, ושומע את המציל זועק בקול ניחר: 'שמעלקע, אין סומכין על הנס'. ואני ממלמל לעצמי, "אבוי, שמעלקע עוד עלול לא להבין אותו, זה ממש סכנת נפשות, רחמנא ליצלן".

לפעמים אפשר לומר על ג'ינגל "לא הבנתי, לא אהבתי". אפשר גם לתהות לפשר הקופי וכדומה. תוכלו גם אתם לשאול הרבה שאלות ואפילו לענות, אם יהיה לכם מה, אחרי שתאזינו לקטע המיוחד הבא (ותודה לגולש אביהו עצר שהעיר את תשומת ליבנו):

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

על כגון דא תמיד היו אומרים Great minds think a like, אבל יש פה מישהו שלא הכיר את הפרסומת הידועה של בירה Budweiser? כמעט הכנסתי את הפוסט הזה לסדרת "מצא את ההבדלים" של המבקר.

Budweiser

Coca-Cola

התקבל במייל:

זה צילום בסלולאר מתוך שער של עלון פרסומות בשם 'מידע'. הילדה המכבבת בתמונות הפוטו מרחוב ******, היא רוז פיזם שנרצחה על ידי אביה והושלכה לירקון. התמונה פורסמה בזמנו על ידי המשטרה בחיפושים אחר גופתה. מה יותר זול מלהשתמש בתמונה טראגית שכזו לפרסומת לפוטו?? כנראה שאין גבול לציניות ולחוסר מקצועיות.

דיון: מצד אחד פרסומת חדה ובועטת, מצד שני – מי באמת רוצה את כל הצבעים האלה בצלחת חלב המכילה כריות או דגני בוקר אחרים של תלמה? מרגיש לי עכשיו טעם לוואי.

ל"ג בעומר כבר עבר, אבל חוצניק הבטיח בליל שישי שנעלה את המודעה הזאת השבוע, אז הנה היא. אמנם הוא מאוד חיבב אותה, אבל גם אחרי שלל המחמאות שטריו קצרו מאיתנו טרום חג הפסח, הפעם אני ממש לא מתחבר. אולי זה הצבעים המתאימים יותר לתסרוקת אצל הפאנית מאשר חלק'ה במירון, אולי זה החיבור בין מכונת תספורת למכשיר סלולרי, כשר כמובן, שלא אהבתי. אולי.

קרדיט • פרסום טריו | מנהל קריאייטיב: ערן טלמור | קופירייטר: פנינה ויינרב | ארט: נטע קונין | תקציבאי: משה גבריאלוב | סופרוויזר: יהודית טל | יח"צ: רחלי גרינוולד

אגד מפזרת שמיניות ברחבי העיתונים. ממשרד הפרסום גל אורן לא נמסרו פרטים נוספים אודות היקף הפעילות. פרוייקט דומה פרסמנו כאן לפני כשנה וחצי, עם סיפורים מעט יותר עסיסיים ומעניינים. לא פלא שזכו לפוסט מפרגן ולתגובות אוהדות. וכשתיסעו למירון בל"ג בעומר, אל תשאלו את הנהג מתי הוא מתכנן ללכת לישון.

לאומית וכללית בכפיפה אחת. ממש ימות משיח. ותודה לאיציק וינברגר על התמונה.

עיתוני החג כבר מזמן אי שם מעל למקרר או עמוק בתוך סל העיתונים בסלון. אבל לאלו מכם שעדיין לא חפרו עמוק בתוך כל הררי הנייר מפאת קוצר הזמן, כמוני למשל, מגיעה תקופה משעממת של אפטר פסח קוצני במיוחד כדי לעבור על כל הפרסומות המעניינות, הכתבות היחצניו"ת והסיפורים המשעממים. נו, ככה אצלינו קוראים עיתונים. הכל היה טוב ויפה אילו לא נתקלתי בפרסומת קריאייטיבית במיוחד אבל אפעס, ממש לא מתאימה למשרד חרדי. בימינו, הייתי מצפה למעוף קצת שונה.

קרדיט • משרד פרסום: גל אורן BSD | קופירייטר: מנדי פרומר | ארט: מיכל בן נתנאל | מנהל קריאייטיב: נדב שגיא | סופרוייזר: ישובב פרידברג | יחסי ציבור:חני וייזר.