על הפאשקוויל

פשקוויל הוא כינוי לכרזת קיר ברחוב החרדי הנושאת מסר, לרוב שלילי, כלפי אדם או רעיון כלשהו. היא כתובה לרוב בעברית ארכאית ("לשון הקודש"), מליצית ודרמטית מאוד.

מקור המילה באיטלקית. במאה ה-15 החל תושב רומא לתלות מודעות היתוליות בגנות האפיפיור ומוסד הכנסייה על פסל קטוע ראש בכיכר פסקוינו ברומא. משמה של הכיכר הגיע הכינוי לכרוז ביקורת גם ליידיש. הפשקוויל נתלה על לוחות מודעות ברחבי הריכוזים החרדים (בעיירות באירופה, בישוב הישן בירושלים וכיום בשכונות החרדיות בירושלים, בבני ברק ובריכוזי חרדים אחרים). הפשקוויל נושא מסר ביקורתי ולעתים אף ארסי כלפי דמות מהציבור החרדי (לרוב עסקני ציבור) ומותח ביקורת על התנהלותם. בהכללה משמשת המילה פשקוויל לתיאור כל מודעות הקיר המודפסות הנתלות על לוחות מודעות ברחובות החרדים ומעבירות מסרים לאוכלוסייה, אם מטעם רבנים החתומים בשמם ואם מטעם קבוצות אנונימיות כמו "ועד השכונה" או "משמרת הצניעות".

על השטיבל

השטיבל הוא תרכובת בין בית כנסת, בית מדרש ומועדון חברים. השטיבל (או הקלויז) הוא בית כנסת חסידי, המשמש לא רק לתפילה וללימוד תורה, כי אם גם לסעודות חסידיות, לארוחות שבת וחג (בעיקר בסעודה השלישית של שבת) ולמקום מפגש תרבותי וחברותי לגברי הקהילה.

מקורה של המילה שטיבל הוא במילה ביידיש שטוב (בית או חדר) ואכן, לפי שמו ניתן להבין שהוא משמש כבית שני לבאים בשעריו. במזרח אירופה היה שימושו העיקרי כמקום מפגש של יהודי הקהילה שהיו עסוקים כל היום בעבודת כפיים קשה ובאו בבקרים ובערבים לתפילה ולימוד משותף, לניהול שיחות ודיונים (קיפקה KIPKE'S) על נושאים העומדים ברומו של עולם ובעיקר להתחזקות דתית. כיום הוא נפוץ בקהילות חסידיות בארץ ובעולם (ובעיקר בקרב חסידי גור) והוא מהווה מעין חממה לאברכים. או, בית כנסת שבו ניתן לשלב ליל שימורים ארוך של לימוד תורה, כוס תה רותח, וסתם מקום לחברותא.

על הפרסום

פרסום הוא אמצעי ליצירת קשר עם קהל יעד באמצעות תקשורת המונים. הפרסום כתהליך הוא פעולת תקשורת מתוכננת, המיועדת להעביר מסר אחד או מספר מסרים מצומצמים לקהלי מטרה רחבים באמצעות ערוצי התקשורת המסחריים.

מטרותיו העיקריות של הפרסום הן: יידוע, שכנוע, איזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה.

הפרסום נכלל בתמהיל התקשורת השיווקית של הפירמה (הכולל גם יחסי ציבור, קידום מכירות, שיווק ישיר ומכירה אישית).

הפרסום, בניגוד לתוכן תקשורתי אחר, מניח את קידום נושא הפרסום בתכליתו, ומכפיף את שאר הגורמים (השפעה על הקהל, השפעה סביבתית, השפעה על התקשורת וכו') כמשניים לו.

הפצת רעיונות פוליטיים מוגדרת כתעמולה.

על החרדים

יהדות חרדית המכונה בלועזית "אולטרה-אורתודוקסיה", היא זרם ביהדות האורתודוקסית, המתאפיין, לא רק בהקפדה רבה על שמירת ההלכה היהודית, אלא אף בתרבות שמרנית ייחודית, כזו שאינה נובעת ישירות מההלכה, אלא גובשה באופן עצמאי אצל החברה החרדית עצמה.

לפי דעה רווחת, מקור הכינוי "חרדים" הוא בישעיהו ס"ו, בפסוק "שמעו דבר ה', החרדים אל דברו". על אף שבמקורו משמש הביטוי כריבוי של "חרד", מקובל יותר הכינוי ליחיד "חרדי" (אך ברבים "חרדים" ולא "חרדיים" – כלומר שם עצם בחיריק חסר על פני שם תואר עם חיריק מלא).